זיו מערכות אלקטרוניקה בע"מ נ' סלע בנגב חברה לעבודות עפר כבישים ותשתיות

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני התנגדות שהגישה המבקשת, סלע בנגב קבלנות כללית לעבודות עפר, כבישים ותשתיות (2006) בע"מ, לבקשה לביצוע שטר שהגישה המשיבה, חברת זיו מערכות אלקטרוניות בע"מ, ללשכת ההוצאה לפועל בעפולה, בתיק מס' 0905813099 בגין שיק על הסך של 7,500 ₪ שמשכה המבקשת לזכות המשיבה.

בהתנגדות טוענת המבקשת, כי אין עילה ו/או כי אין יריבות בין הצדדים לתיק ההוצאה לפועל.

עוד טוענת המבקשת, כי הסמכות המקומית לדון בתביעה השטרית היא לבית המשפט השלום בבאר-שבע.

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי המשיבה ביצעה התקנה של מערכת גירוז באחד הטרקטורים השייכים למבקשת.

לטענתה, התברר כי המערכת אינה עובדת כפי שהובטח ולפיכך שלחה המבקשת למשיבה שני מכתבים בנושא זה, שצורפו להתנגדות.

לטענת המבקשת, על שני המכתבים לא נתקבל כל מענה והמערכת אינה פעילה עד למועד הגשת ההתנגדות. לפיכך, טוענת המבקשת כי לא קיבלה כל תמורה בעד השיקים.

המבקשת תמכה את התנגדותה בתצהירו של מר קאיד אבו עמר.

ב"כ המשיבה הודיע לבית המשפט, כי הוא מוותר על חקירת המצהיר מטעם המבקשת, ולפיכך הוריתי לצדדים להגיש סיכומיהם בכתב.

בסיכומיה חזרה המבקשת על טענותיה העובדתיות והוסיפה, כי מאחר ומצהירה לא נחקר, הרי שתצהירו לא נסתר.

עוד טענה המבקשת, כי עומדת לה זכות קיזוז בשל אי-קבלת התמורה אשר הובטחה, בגין השיק נשוא הבקשה לביצוע.

לעומתה, טענה המשיבה בסיכומיה, כי בית המשפט השלום באשדוד מוסמך לדון בהתנגדות ובתביעה השטרית, וזאת לאור העובדה שמקום עסקה של המבקשת נמצא במחוז הדרום.

המשיבה הוסיפה וטענה כי התנגדותה של המבקשת לוקה בחוסר רב, אינה מפורט ת דיה ואינה מתיישבת עם המציאות.

המשיבה טענה, כי בניגוד לטענת המבקשת, כאילו הודיעה למשיבה שאינה חייבת דבר, הרי שהמבקשת לא ביטלה את השיק נשוא ההתנגדות והוא חולל בשל העובדה שחשבון הבנק ממנו נמשך הוגבל.

המבקשת, לטענת המשיבה, אינה מציינת תאריכים מדוייקים של מועד התקנת המערכת, מועדים בהם פנתה למשיבה לתיקון המערכת, מועדים בהם מסרה את השיק ואינה מתייחסת לעובדה כי השיק לא בוטל על ידה. כמו כן, המבקשת, לטענת המשיבה, לא צירפה להתנגדות אסמכתאות בדבר משלוח מכתבי ההתראה הנטענים למשיבה.

המשיבה טענה כי המדובר בהגנת בדים שאינה מפורטת כדבעי ויש, לפיכך, לדחותה.

דיון והכרעה

בפתח הדברים אומר כי יש לדחות את טענת המבקשת בדבר סמכותו המקומית של בית המשפט.

כידוע, סמכותו של כל בית משפט במחוז הדרום משתרעת על המחוז כולו, כהגדרתו בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם. לפיכך, ממילא קיימת זהות בין סמכותו המקומית של בית משפט השלום בבאר-שבע לבית המשפט השלום באשדוד.